דרך המשי, ממסורת עתיקה לחדשנות טכנולוגית

לכבוד עונת תותי העץ שאוטוטו מסתיימת, ולכבוד געגועי לאוזבקיסטן ארץ האגדות, קבלו כמה סיפורים מפתיעים על הקשר בין משי לגמלים – לגמרי לא מה שחשבתם.

 

 

אוטוטו מסתיימת עונת תותי העץ, אחד מפירות הקיץ הראשונים להבשיל.

במקום בו אני גרה, אי שם בשרון, צריך רק לצאת אל השדות הסמוכים כדי לגלות שם כמה עצי תות שופעים במיוחד. תותי עץ תמיד מעוררים בי געגועים לאוזבקיסטן ארץ האגדות, שם לעץ התות יש תפקיד מרכזי בתרבות, עד כדי כך שהוא העץ הקדוש להם ביותר. כמה קדוש? קדוש עד כדי כך שחל איסור חמור לכרות עצי תות. ומה עושים אם העץ כבר עשה את שלו? אם ממש אין ברירה, מותר לכרות את העץ בתנאי שהפעולה מלווה בטקס מיוחד עם תפילות, אולי אפילו בהקרבה של כבש או עז לצורך האירוע, ובתנאי שמשאירים את הגזע הכרות במקומו. אם הוא במקרה נמצא ליד קבר של אדם קדוש, יחליק גזעו במרוצת השנים, מרוב כפות ידיים שייגעו בו בתחינה להגשמת משאלות כמוסות.

סך הכל, הגיוני שבמדינה שיושבת על הצמתים הכי מרכזיות בדרך המשי, העץ הקדוש יהיה זה שזחל המשי ניזון ממנו, בטרם יהפוך את עצמו לגולם בתוך פקעת שתהפוך לחוטי משי דקיקים.

אלא שבאופן מסורתי, העץ הזה משמש הרבה מעבר לייצור המשי לתעשיית הטקסטיל והשטיחים.

מהעצה מכינים רהיטים מפוארים. ובייחוד דלתות. בטיול באוזבקיסטן, לא נדיר לראות דלתות מפוארות ומגולפות, עשויות עץ תות, בבתים דלים, אפילו בלב המדבר.

את הפרי אוכלים כשהוא מבשיל ראשון מכל פירות הקיץ, עם תום החורף הקשה. הוא עשיר בנוגדי חמצון, בויטמינים ובגלוקוז והאוזבקים מאמינים שיש לו כוח לחזק ולהבריא כל אדם. כדי לא לאבד פרי יקר ערך, הם כמובן מייבשים אותו וכך נהנים ממנו גם בעונות בהן הוא כבר לא זמין על העצים.

מהענפים מכינים נייר בשיטות מסורתיות (יש מקום קסום, קרוב לסמרקנד, בו ניתן להתרשם משיטות הכנת הנייר של פעם).

איך נוצר המשי?

סיבי משי, מסתבר, מיוצרים לא רק על ידי זחלי משי. גם עכבישים, צרעות, דבורים וזבובים יודעים לייצר אותם, אלא שלמשי המיוצר על ידי הזחל ששמו הלטיני הוא בומביקס מורי, יש תכונות מאוד ייחודיות שהופכות אותו למשי המבוקש ביותר.

התכונה הראשונה היא היכולת לייצר כמות גדולה מאוד של סיבים בתוך זמן קצר.

כל נקבה מטילה כ 500-600 ביצים, ואלה הופכות לזחלים קטנים.

הזחלים מבלים את ימיהם ולילותיהם באכילת עלי תות בקצב מסחרר וגדלים בקצב מסחרר אפילו יותר: מ-3 מ"מ ועד 30 ס"מ בתוך שלושים ימים, קצב שאין לו אח ורע בעולם. ומאיפה הם משיגים עלי תות? המגדלים דואגים להם לאספקה סדירה, מעצים הגדלים בכל רחבי המדינה. באוזבקיסטן, מאז גילוי סודות המשי במאה הרביעית לספירה, נעשה רוב הגידול של הזחלים במשקים פרטיים קטנים.

בתום שלושים הימים, יתחילו הזחלים להפריש סביב עצמם נוזל שייקרש ויהפוך לחוט, ובתוך שבעה ימים יהפכו לגלמים, שוכנים לבטח בתוך פקעת, שתפקידה לגונן עליהם עד שיהפכו לפרפרים.

אבל יצרני המשי לא מעוניינים לאפשר להם להפוך לפרפרים, משום שאז הם יבקעו מתוך הפקעת ויקרעו את חוטי המשי העדינים. זו הסיבה שעוד לפני שזה קורה, לוקחים היצרנים את הפקעות וחולטים אותן במים רותחים. הזחל האומלל מסיים את חייו עוד לפני שהפך לפרפר, וחוטי המשי נותרים ללא פגע.

מכל פקעת שנותרה שלמה, ניתן להפיק חוט באורך של 10,000 מטר.

חלבוני המשי: תגליות אחרונות

עד כאן שיטות הייצור המסורתיות, והנה ההפתעה: מחקרים חדשים מראים כי התכונות הייחודיות שלו עשויות להוות מרכיב הכרחי בריפוי מחלות בגוף האדם, ולא סתם מחלות, אלא כאלה שנחשבות היום כבלתי ניתנות לריפוי. שמעתי על כך לראשונה בהסכת "המעבדה" (כאן הסכתים, המעבדה, "יתרון ממשי"). המרואיינת, ד"ר אוליאנה שימנוביץ אנג'ל ממכון וייצמן, סיפרה על מחקר שהיא מנהלת, במטרה להבין כיצד חלבוני המשי עשויים להיות הפתרון למחלות אלו.

שני חלבונים מהווים את אבני הבניין של פקעת המשי: פיברואין וסריצין. אלה חלבונים חזקים מאוד, בזכות הגמישות שלהם. שניהם שייכים לקבוצת החלבונים המבניים, שתומכים במבנים של רקמות שונות (בניגוד לחלבונים תפקודיים).

בגוף האדם, עלולה להתפתח צורת חלבון נוספת – וכשזה קורה אנחנו בצרות. החלבון הזה בנוי סיבים, קוראים לו עמילואיד, והוא אחראי למחלות ניווניות כשהוא מתפתח במוח (אלצהיימר, פרקינסון ועוד) ולמחלות קרדיו-וסקולריות (סכרת, מחלות לב) כשהוא מתפתח במערכת הדם.

הבעיה עם כל המחלות האלה, שמשתייכות לקטגוריה הלא חמודה המכונה עמילודיזיס, היא שגוף האדם לא יודע כיצד לפרק את הסיבים של החלבון הזה. וזה מה שהחוקרים בודקים: האם סיב המשי יכול לעזור לגוף האדם לפרק את העמילואידים כדי לרפא מחלות או למנוע אותן?

מה שלא פחות מדהים, הוא הגילוי שבטבע יש בעלי חיים שבגוף שלהם קיים חלבון שמסוגל להמיס סיבים עמילואידים שכבר נוצרו בגוף. למשל, למה וגמל. עד ששמעתי את זה חשבתי שהקשר בין גמלים לבין משי מסתכם בשיירות הגמלים על דרך המשי, אך מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון.

הדרך לשימוש בידע הזה לריפוי בני אדם היא, ככל הנראה, עדיין ארוכה. החלבון שקיים אצל גמלים אינו יעיל כשמזריקים אותו לבני אדם, כי בגוף שלנו הוא לא מגיב באותה הדרך.

היום כבר יודעים לייצר משי שמופק מחיידקים על ידי הכנסת קוד גנטי, שבאמצעותו ייצרו החיידקים את חלבוני המשי, במטרה לאפשר ייצור סינטטי של החלבון הרצוי ליצירת הנוגדנים. על הדרך, גילו המדענים שאפשר לייצר מהחומר הזה עוד כמה דברים מפתיעים: צמיגי אופניים, מצנחים, מגינים לסלולריים, שימושים רפואיים כמו תפירת איברים ורקמות עדינות באמצעות סיבים שמתאימים את עצמם לגוף האדם, ואפילו אפודי מגן בדרגת חוזק שלא תיאמן.

עד שתגיע פריצת הדרך המדהימה הזאת, לכו למצוא עץ תות שופע, איכלו ממנו והתחזקו, כי תיכף העונה מגיעה אל קיצה וכל התותים שלא תקטפו יפלו על המדרכות ויהפכו לכתמים מעוכים.

 

לשתף זה חלק מהכיף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אהבת? יש לי עוד סיפורים מעניינים.

מילה ביוונית: אמפתיה

  עבר זמן מאז שכתבתי על השפה האהובה עלי, והשבוע, בדיוק בקו התפר בין הפסקת האש לבין הנסיעה הקרובה שלי ליוון (כן, טיול ליוון! ממש