ביום בו חזרו ראשוני החטופים במסגרת העיסקה, היה נדמה שהזמן עמד מלכת, כאשר חיכינו להם שיחזרו הביתה.
נדמה שכולנו שמחנו והתרגשנו עם המשפחות שזכו לפגוש את יקיריהן ויקירותיהן, כשבו בזמן אנו ממשיכים לדאוג לכל אלה שעדיין לא ידוע לנו דבר אודות גורלם.
העבודה שלנו נמשכת וככל שעובר הזמן היא רק נעשית יותר קשה.
ככל שאני קוראת ושומעת יותר ניתוחים ופרשנויות על האופן בו אנחנו נתפסים, נדמה לי שאני יכולה להבין את הרקע להשתוללות האנטישמיות בעולם, לתופעה המכוערת של הסרת שלטי חטופים בארה"ב, התעלמות ארגוני הנשים הבינ"ל מפשעי המלחמה שבוצעו כנגד נשים וילדים ישראלים, עיתונאים שממהרים להפיץ את דיווחי השקר של חמאס וכאלה ששואלים שאלות מטופשות ומרושעות.
זוהי תוצאה של עבודה מתוחכמת מאוד של חמאס, שהבין מזמן את ההזדמנות שנפלה לידיו מול ליברליות מודרנית ותקינות פוליטית שאיבדה כל חוש מידה, וגם ממשיך להעצים את הנראטיב שנוח לו באמצעות מניפולציות ושקרים שכולנו מזהים היטב.
כשהאמת סותרת את הנראטיב המדומיין
בעולם מורכב, יש הרבה מדי אנשים שאין להם שום יכולת להכיל שום מציאות מורכבת שאינה מוכרת להם מקרוב.
כמו רוב האנשים, גם אנשים כאלה מחפשים דרך להיות טובים וצודקים, ובכל פעם שהם נתקלים בקונפליקט בין "חזק" ל"חלש" הם עפים על עצמם, שיכורים מהתרגשות על העמדה הצודקת שהם נוקטים, עיוורים לחלוטין לפגיעה בבני אדם שאותם הם לא מסוגלים לראות כבני אדם.
הם לא מסוגלים להכיל את האפשרות שישראלים יכולים להיות קורבנות פגיעים. הם מספרים לעצמם ש"כולם יודעים" שישראל היא החזקה במשוואה, ומכאן קצרה הדרך לאימוץ תפיסות מעוותות לפיהן ישראל היא מדינה קולוניאליסטית, מדינת אפרטהייד, שאין לה זכות קיום.
ובעולם בו ישראלים אינם יכולים להיות הקורבן, אותם אנשים פשוט לא יכולים לסבול תמונות של ילדים ישראלים חטופים. זה לא מתאים לנראטיב! לכן זה נתפס כשקר מוחלט, ואם זה שקר, אז בואו נסלק אותו מהעיניים שלנו.
והם לא יכולים להאמין לעדויות על אונס ופשעי מלחמה נגד ישראליות, אז הם מתכחשים ומתעלמים או אף מכריזים שלא היה ולא נברא.
וגם כשמציגים בפניהם את סרטי הזוועות שצולמו על ידי חמאס, הם אומרים שהכל מומצא.
כי העובדות פשוט לא מתאימות לסיפור שהם מספרים לעצמם. הסיפור שחמאס טיפח במשך שנים, ועכשיו קוטף את הפירות.
אז מה עושים?
קודם כל, עושים. לא מרימים ידיים.
בכל יום אני נדרשת להרבה נשימות עמוקות מול אנטישמיות שמתחזה לאנטי ציונות מבלי להבין שזה בדיוק אותו הדבר. מזכירה לעצמי שמדובר במיעוט קולני מאוד שחלקו באוכלוסיה קטן משמעותית מהביטוי שהוא מקבל בתקשורת.
מזכירה לעצמי שיש הרבה יהודים ותומכי ישראל אחרים, שבעולם שלהם לישראל יש זכות קיום והם דווקא כן מחפשים את העובדות שיתאימו לנראטיב שלהם, שדומה לשלנו. אם נפסיק לספק להם את העובדות האלה, הם מאוד יתקשו להמשיך להגן עלינו.
מזכירה לעצמי שיש בערך 50% בכל מדינה מערבית שלא ממש גיבשו דעה. לרוב זה אומר שלא באמת אכפת להם. ועדיין, אם פתאום יתחיל להיות להם אכפת, מוטב שיאמצו את הנראטיב שלנו. והדרך לדבר אליהם היא בשילוב בין עובדות לרגש. כן, להפגין רגשות מכל הקשת, ולא לשכוח את הפגיעות, העצב, החרדה, הפחד, יו ניים איט.
ומבינה שיש אנשים שממסגרים את המציאות באופן שונה לחלוטין מאיתנו, והשפה שאנחנו מדברים לא מובנת להם ואולי לעולם לא תהיה מובנת.
ושאנחנו לא צריכים להתנצל, או להצטדק, או להסביר להם דבר, אלא פשוט להיות איתנים באמונה שלנו שאין לנו מקום אחר ללכת אליו, ושממילא המלחמה היא בכלל לא מלחמה על הארץ, אלא מלחמה על זכותנו להתקיים, ובמלחמה הזאת אנחנו חייבים לנצח.
המיזם "מגייסים את הסימפטיה של העולם"
הוקם מתוך ההבנה שאנחנו חייבים לגייס כל טיפת אמון ואהדה, במקומות בהם זה אפשרי. לכן הדגש פה הוא על העברת מסרים באופן אישי למי שאתם מכירים בחו"ל. מסר אישי ממישהו מוכר = אמון מוגבר. מוזמנים ומוזמנות להצטרף ואם יש לכם חברים שיכולים לעזור להפיץ את המסרים שלנו לחו"ל, שילחו להם את הקישור https://chat.whatsapp.com/HvvjQ5lAfLFKK3kg44yVXE והזמינו גם אותם להצטרף לקבוצה.
אם אתם מרגישים שהתעייפתם מכל ההסברה הזאת, קחו כמה ימים הפסקה. אל תעזבו.
אנחנו כאן במרתון ארוך וחשוב שתשמרו את הכוחות שלכם.
תודה שאתם איתנו,
עוד נדע ימים טובים מאלה.