היום בו היוונים אמרו "לא!!!"

בפעמים הראשונות שהתבלבלתי בין כן ללא ביוונית, צחקתי על עצמי מבפנים עם המשפט "אז תגיד חיובי!", ואז גיליתי שהיוונים מצאו דרך מאוד מקורית לעזור לנו לזכור מי כן ומי לא: יש להם יום מיוחד בשנה, יום שחל בדיוק היום, ושמו "יום הלא" – אוחי!

שתי המילים הכי מבלבלות בשפה היוונית הן, קרוב לודאי, כן ולא. מילא שה"לא" היא ביוונית "אוחי", מילה משונה שאין דומה לה בשום שפה; מי שמבלבלת באמת היא ה"כן", שביוונית היא "נה". כל כך קל להתבלבל ולחשוב שאומרים לנו לא! ובכן, הנה סיפור שיעזור לכם לזכור מי זו מי.

בפעמים הראשונות שזה קרה לי, צחקתי על עצמי מבפנים עם המשפט "אז תגיד חיובי!", ואז גיליתי שהיוונים מצאו דרך מאוד מקורית לעזור לנו לזכור מי כן ומי לא: יש להם יום מיוחד בשנה, יום שחל בדיוק היום, ושמו "יום הלא" – אוחי!

טוב, זה לא באמת בשבילנו, אבל תודו שזו דרך לא רעה לזכור שכשיווני אומר לך "נה" הוא מתכוון ל"כן", אחרת כבר היה אומר "אוחי". לא ככה?

יום ה"אוחי" הוא היום בו היוונים מציינים את תחילת מלחמת העולם השניה על אדמתם, למעשה הם האומה היחידה שמציינת את היום בו התחילה המלחמה, ולא את היום בו הסתיימה, ובכך הם שוברים פרדיגמה מקובלת בעולם הרחב. היום הזה חל בדיוק היום, כמו מדי שנה ב – 28 באוקטובר. מי אמר למי "לא" ומה פתאום חוגגים את תחילתה של המלחמה ולא את סופה? מסתבר שגם בשבירת פרדיגמות יש היגיון.

היום בו מוסוליני פלש ליוון במלחמת העולם השניה

ב- 28 באוקטובר, 1940, מלחמה עולמית משתוללת באירופה והיטלר כבר עסוק בהכנות לפלישה לברית המועצות. הדבר האחרון שמעניין אותו זו יוון, ועוד פחות מזה הוא מתעניין בשותף הבכיר שלו, מוסוליני. האחרון, שרואה איך חלומו להפוך לקיסר מתפוגג, מחליט לנצל חולשה פוליטית ביוגוסלביה שמפרידה בינו לבין יוון, ולפלוש ליוון.

יוון נתפסה אז כגשר יבשתי שמקצר את הדרך למצרים ומוסוליני חשב שכיבושה יעשה רושם גדול על היטלר ויגרום לו להתייחס אליו קצת יותר ברצינות. הוא בוחר את התאריך בתשומת לב רבה: ב-28 באוקטובר 312 התרחש אחד הקרבות החשובים בתולדות האימפריה הרומית בכלל והנצרות בפרט: קרב גשר מילביוס. קונסטנטינוס עלה עם כוחותיו על רומא, ובטרם ייצאו לקרב זכה להתגלות. הוא ניצח בקרב, ומקובל להניח כי אותה ההתגלות היתה הרגע שבעקבותיו החליט לקבל על עצמו את הדת הנוצרית, החלטה שהובילה להתנצרות האימפריה הרומית כולה והיתה נקודת מפנה היסטורית בהתפשטות הנצרות באירופה. מוסוליני, שכמובן התחנך על האתוס הזה, בחר פעמיים בתאריך 28 באוקטובר לביצוע מהלכים חשובים:

ב-1922 – בעקבות סדרה של הפגנות והתפרעויות אותן ארגן, בחר לקיים ב-28 באוקטובר את "המצעד על רומא"  (Marcia su Roma), בו צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, למרות שבפרלמנט כיהנו רק 35 צירים פשיסטים מתוך 535. המצעד הביא את המלך ויטוריו אמנואלה השלישי למנות את מוסוליני לראש ממשלה.

כעבור 18 שנים, ב-1940 – משוכנע כי בתאריך הזה מזלו הטוב יתייצב גם הפעם לימינו – הוא מחליט כאמור לפלוש ליוון. הוא שולח מכתב ליואניס מטקסאס, ראש ממשלת יוון, ומציב בפניו אולטימטום: תן לי לפלוש לארצך ללא התנגדות, אחרת תהיה פה מלחמה. יש לך שלוש שעות לענות לי. מטקסאס מכנס את הקבינט שלו, אומר "אם כך, זו מלחמה!" ועונה למוסוליני במילה אחת: אוחי!!! שפירושה – לא!!!

מיד לאחר מכן הוא מודיע לאומה, ברדיו, "אנחנו במלחמה".

האיטלקים מגורשים, הגרמנים באים

היוונים מתארגנים במהירות, משיבים מלחמה שערה וכעבור כמה חודשים האיטלקים נסוגים מיוון בבושת פנים. היטלר, שצריך את כל הסמטוחה הזאת כמו קוץ בתחת, נלחץ עם הגב לקיר כי הוא מבין שתיכף יתחילו התקוממויות בעוד מדינות כבושות. הוא פולש ליוון, למרות שכלל לא התכוון לעשות זאת מלכתחילה, והפלישה לברה"מ מתעכבת.

בשלב הזה מטקסאס כבר לא בחיים, ראש הממשלה שמחליף אותו מתאבד ביום של פלישת הנאצים וכל ההנהגה היוונית – הממשלה, הפרלמנט ובית המלוכה – נמלטים מיוון ומשאירים את היוונים להילחם בנאצים לבדם. בסופו של דבר, ב-1944, הפרטיזנים היוונים בשיתוף עם הבריטים מסלקים את הנאצים מיוון. זה מאוחר מדי בשביל 60,000 יהודי יוון שנשלחו להשמדה ומאוחר מדי בשביל עוד כ- 430,000 יוונים שמתו בשנות המלחמה, רובם אגב מתו ברעב הנורא ששרר במדינה בתקופה זו.

עוד לא נרגעו הדי ההפגזות, ומלחמת אזרחים פורצת ביוון

כשההנהגה חוזרת ליוון, הלוחמים הפרטיזנים מתנגדים לממשלה – הפאשיסטית לטענתם – ופורצת מלחמת אזרחים, בין אלה שרוצים שיוון תהיה קומוניסטית לבין הממשלה, וכך, היוונים מוצאים את עצמם ברצף של מלחמות עקובות מדם על פני כל העשור הזה, עד 1949.

הבה נשבור כמה פרדיגמות

הזכרתי קודם את המילה פרדיגמה, וזו הזדמנות ראויה לתפוס שתי ציפורים במכה. גם לשבור כמה פרדיגמות בנוגע לאופן בו אנו תופסים את יוון, וגם להזכיר שגם המילה הזאת – כמו מאות מילים אחרות שאנו משתמשים בהן ביומיום – מקורה בשפה היוונית.

בתרגום מילולי, פרדיגמה פירושה תבנית או דוגמה (כן כן, גם המילה דוגמה מקורה מיוונית – מן המילה "דיגמה" שפירושה "דגימה").

במאה ה-19 המילה נכנס המונח לשפה האנגלית דרך המחקר האקדמי, שחיפש דרך להגדיר תפיסות מקובלות שעליהן מתבססים המדענים במחקריהם, וכך הפכה המילה לכזו שמייצגת מערכת של הנחות המבוססות על נסיון שנצבר, אמונות, נורמות, צורות חשיבה וגם פרשנות אישית, בקיצור כל הדברים שמשפיעים על תפיסת המציאות שלנו ועל הדרך שבה אנו רואים את העולם.

ואילו פרדיגמות ראוי לשבור כשמדובר ביוון?

  1. למי קראתם עצלנים? תודו שהתדמית השכיחה של היוונים כעצלנים, לא ממש מאפשרת לכם לחשוב עליהם כעל אנשים אמיצים במיוחד, נכון? אבל הנה מה שאמר וינסטון צ'רצ'יל בסוף מלחמת העולם השניה: "אין לדעת כיצד היתה מסתיימת מלחמת העולם השניה ללא גבורת היוונים ונחישותם. לא נכון יהיה לומר שיוונים נלחמים כמו גיבורים, אלא שגיבורים נלחמים כמו יוונים."
  2. למה נדמה לכם שתמיד שמח פה? אנחנו רגילים לחשוב על יוון כעל ארץ שטופת שמש ומלאת שמחת חיים – הכל נכון אבל זה רק חלק מהתמונה. רובנו לא מכירים כלל את ההיסטוריה שלה בעת החדשה – היסטוריה מרתקת, מלאת תהפוכות, אכזריות וחמלה, סבל ונחישות. שמחת החיים של היוונים מתאפשרת בזכות כוח העל שלהם, שאם תשאלו אותי זוהי העמידות והיכולת לקום מחדש אחרי כל נפילה.
  3. והיוונים עצמם, כאמור, שברו את פרדיגמת היום בו מציינים את המלחמה, כשבחרו להפוך את היום בו פרצה המלחמה לחג לאומי, ולא את היום בו הסתיימה (כי אתם כבר מבינים שאצלם, ברגע שהסתיימה מלחמה אחת, מיד התחילה אחרת).

ובכן, לכבוד 28 באוקטובר, יום ה"לא", אני אומרת "כן" – ומרימה כוסית ציפורו בהצדעה לכל חברי היוונים. יאמאס!

 

לטיולי הסתו ליוון בהדרכתי

לשתף זה חלק מהכיף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אהבת? יש לי עוד סיפורים מעניינים.

היום בו היוונים אמרו "לא!!!"

שתי המילים הכי מבלבלות בשפה היוונית הן, קרוב לודאי, כן ולא. מילא שה"לא" היא ביוונית "אוחי", מילה משונה שאין דומה לה בשום שפה; מי שמבלבלת באמת

התאנים המתוקות ביותר בעולם

אריית התאנים באוויה, האי היווני השני בגודלו, בעיצומה, ואנחנו יוצאים למסע בין המטעים. לפני מאה שנה בערך, הפליטים שהגיעו מאסיה הקטנה הביאו איתם את התאנים