אורלי פינקלמן

מילה ביוונית: מוזה

פעם חיינו חיים שבהם תרבות לא היתה מילה גסה, זוכרים? נהגנו להתכנס כדי לשמוע מוזיקה, לצפות בתיאטרון, במופעי מחול, קולנוע, מופעי ענק… עד שכל אלה יחזרו, שמעו סיפור על המוזות, שכל אחת מהן ייצגה סוגה רוחנית ואמנותית אחרת.

 

 

מהי מוזה בשבילך?עם הכניסה לסגר שלישי, ועם דחייה נוספת של חזרה לחיים נורמליים פחות או יותר, כאלה שבהם תרבות אינה מילה גסה, אתם יודעים, חיים שבהם נהגנו להתכנס כדי לשמוע מוזיקה, לצפות בתיאטרון, במופעי מחול, קולנוע, מופעי ענק… בקיצור, פתאום נזכרתי איך פעם, בעת העתיקה, לכל סוגה היתה מוזה משלה, מעין שרת תרבות שאחראית לוודא כי התחום שלה יפרח ויתפתח, ולא זו בלבד, אלא שהיתה אבחנה בין שירה לירית לשירה אפית, בין עלילות גבורה של אלים לבין היסטוריה של בני אדם.המוזות נולדו במוחם של היוונים העתיקים, ומספרן לא היה קבוע, עד שהרומים, שאימצו את הנראטיבים של המיתולוגיה היוונית ורק שינו את שמות האלים, קיבעו את מספרן על תשע, וחילקו ביניהן את תחומי האחריות. כולן, ללא יוצאת מן הכלל, נולדו לאחר שבמשך תשעה לילות רצופים, אבי האלים והאלות זאוס תינה אהבים עם מנמוסינה, אלת הזיכרון. אם כן, ניתן לומר כי על פי היוונים, והרומים אחריהם, ההשראה האמנותית טמונה בשילוב הייחודי בין עוצמת השפעתו של האמן (כשזאוס מייצג את הסמכות העליונה, כמובן), לבין חייו, אישיותו, רגשותיו, סיפוריו וזכרונותיו (שאותם מגלמת מנמוסינה).מנהיגן של המוזות היה אפולו, אל האור והאמנויות, ותחת כנפיו הן הנעימו את זמנם של אלי האולימפוס בנגינה, שירה וריקוד. התוכן של שירתן היה מלא בבריאת העולם והאדם, עלילות גבורה וסיפורי אהבה שמיימיים. בקולותיהן הנעימים, לימדו את האלים ובני האדם לשיר, לחשו סודות באזניהם של אמנים והעניקו למשוררים מטות השראה עשויים ענפי עץ ערבה.

על חשיבותם של התרבות והמדעים ביוון העתיקה, מלמדת כאמור העובדה כי לכל סוגה היתה מוזה משלה:

יוטרפה (Ευτέρπη, "עונג"), פטרונית המוזיקה, השירה הלירית והנגינה בחליל.קליופה ( Καλλιόπη, "קול נעים"), המוזה של השירה האפית, זו המפארת את עלילות האלים והגיבורים.קליאו (Κλειώ, “המכריזה”), המוזה של ההיסטוריה ושירת הגבורה.ארטו (Ερατώ, “נעימה”), המוזה של השירה הלירית, ובאופן מיוחד שירת אהבה ושירה ארוטית, אם כי היא גם המוזה של החקיינות.מלפומנה (Μελπομένη, “מקהלה”), היא מוזת הטרגדיה.פוליהימניה (Πολύμνια, “שירים רבים”), היא המוזה של שירי התהילה לאלים.טרפסיכורה (Τερψιχόρη, “הנאת הריקוד”), היא המוזה של הריקוד, המחול והשירה הדרמטית. הפועל “טרפסיכורי”, כלומר “קשור לאמנות המחול”, מקורו בשמה של המוזה.תאליה (Θαλία, “עליזות”), היא המוזה של הקומדיה ושירת הרועים הפסטורלית.אורניה (Ουρανία, “שמיימית”), היא המוזה של האסטרונומיה והאסטרולוגיה, שני תחומים שבעת העתיקה לא היתה ביניהם אבחנה.
ואגב, יש קשר מפתיע בין מוזה, תרבות ופייק ניוז. חשבתם שזו המצאה חדשה, נכון? חישבו שוב לאחר שתקראו את הפסקה הבאה, מתוך התיאוגוניה של הסיודוס:

הן להסיודוס את אמנות השירה העניקו פעם, ברעותו את כבשיו לרגלי הר הקודש.

אז האלות בנות זאוס, מוזות אולימפוס, כהקדמה את הלקח הזה באוזני השמיעו:

'הו, רועים כפריים, רק בטנים ותו לא, גסי רוח,

אנו יודעות לעצב כעובדות הרבה דברי שקר,

אך יודעות, כשאנו רוצות, אמת להביע".

(הציטוט מתוך "תולדות היופי", אומברטו אקו)
המוזות העניקו לנו מושגים שעד היום מהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות –לפני הכל – המילה מוזה כשלעצמה, שהיא מילה נרדפת להשראה,וכמובן "מוזיקה", שכבר הקדשתי לה טור, ופירושה "של המוזות",ואפילו "מוזיאון" – היכל המוזות, המקום בו שוכנת השראתן.ומהי מוזה בשבילך?אגב מוזיקה, האם שמעתם כבר את ההרצאה שלי "הים אותו הים והבוזוקי אותו הבוזוקי"?בתמונות: הר פרנסוס במרכז יוון, אחד המקומות בהם שכנו המוזות, על פי המיתולוגיה היוונית.

 

לשתף זה חלק מהכיף
תוכן עניינים

אהבת? יש לי עוד סיפורים מעניינים.

כשהאמת סותרת את הנראטיב המדומיין

ביום בו חזרו ראשוני החטופים במסגרת העיסקה, היה נדמה שהזמן עמד מלכת, כאשר חיכינו להם שיחזרו הביתה. נדמה שכולנו שמחנו והתרגשנו עם המשפחות שזכו לפגוש

האשטאגים, בשביל מה זה נחוץ?

להאשטאגים תפקיד כפול: הם גם מעבירים מסר וגם מסייעים למצוא עוד פוסטים שמכילים אותם. כל מי שרוצה לתרום להסברה הלאומית, להשגת אשראי מדיני וגיבוי למדינת

יש טיולים והרצאות שמתמלאים עוד לפני שאני מספיקה להגיד "קלימרה".

שווה להירשם לניוזלטר שלי.
דילוג לתוכן