את ברכת החג הזאת אני מקדישה
לכל המטיילות והמטיילים שלי,
אלה שכבר טיילו איתי ואלה שעדיין לא,
לכל צוות החברה הגיאוגרפית ולכל צוות בית החוויות של סורנגה,
לאופרייטורים ולאופרייטוריות בארץ ובחו״ל,
לכל מי שנמצא במרחק הודעת ווטסאפ ממני, תמיד שם כדי לעזור לפתור בעיה שצצה פתאום עוד לפני שהמטיילים והמטיילות מרגישים שקרה משהו,
למדריכים המקומיים ביוון, גיאורגיה, נורווגיה, אוזבקיסטן ואיחוד האמירויות,
לנהגי האוטובוסים,
לנהגי הג׳יפים,
לכל מי שמארחים אותנו במסעדות ובבתי המלון,
לקולגות שלי שמדריכים טיולים בכל מקום על פני הכדור,
לתלמידים של קורס המדריכים שלנו, אלה שכבר סיימו ואלה שמתחילים ממש בקרוב,
ולמשפחה שלי, שמפגינה עמידות יפה אל מול כל ההיעדרויות שלי, ושמהווה עבורי עוגן ומפרש, כי רק אם נשוט נגיע, ולא משנה שיש רק אחד בעולם שיודע מה זה אומר וכן משנה שזה האחד שלי.
כשאת מדריכה, כל טיול הוא בשבילך מסע חדש;
גם כשאת חוזרת בפעם העשרים ומשהו לאותו המסלול, זה לעולם אינו אותו המסע.
״אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים״ אמר הרקליטוס, כי אתה משתנה והנהר משתנה, אתה לא אותו האדם והנהר אינו אותו הנהר,
וכך גם מסעות.
האנשים שאיתך, האור המשתנה לאורך היום, החום והקור, הרוחות והשמש, הריחות והטעמים, הכל מוכר וחדש בו זמנית.
בכל פעם שאת חוזרת למקום מוכר, את חווה אותו מחדש דרך עיני המטיילות והמטיילים, פוגשת אנשים ונשים חדשים בדרך, לומדת משהו חדש על התרבות המקומית.
כמו שכתב מרסל פרוסט,
״המסע האמיתי היחיד, מעיין הנעורים היחיד, לא יהיה לצאת אל נופים חדשים, אלא להתבונן מבעד לעיניים אחרות; לראות את היקום בעיניו של אדם אחר, של מאה אחרים, לראות את מאה היקומים שכל אחד מהם רואה, שכל אחד מהם הינו״.
לראות את העולם דרך מאות עיניים חדשות בכל שנה, זוהי זכות גדולה.
תודה לכל מי שהולכות והולכים איתי בדרכים הטובות,
לכל מי שמלווים אותי מרחוק ומקרוב,
אני אוהבת את כולכם.
ולכל מי שמחכים לי בבית,
אתכם אני אוהבת יותר מכולם.
מאחלת לכולנו שנה טובה,
שנת התבוננות בעיניים אחרות, עיניים טובות,
שנהיה ראויים לאנשים שמיטיבים איתנו,
שניטיב עם האנשים שסביבנו,
שנעניק לעצמנו תגליות מפתיעות וחוויות משמחות,
שנקום ונתקן.
לכל הטיולים שלי בשנה הבאה עלינו לטובה (יהיו עוד, וכדאי לעקוב!)
מוזמנים ומוזמנות להצטרף לקבוצת העדכונים השקטה שלי, לקבלת מידע על סטטוס ההרשמה ועל טיולים חדשים
