אורלי פינקלמן

מתכונים לשבועות מהמטבח היווני

    בואו נשתעשע קצת במטבח. נכון, כל מי שקצת מכירה אותי יודעת שהמטבח הוא לא התחום החזק שלי, אבל נשבעת שיש כמה מתכונים שאני ממש מצטיינת בהם. ונחשו מה המשותף לכולם? א. כולם מתאימים לשבועות ב. את כולם אפשר להכין ממה שיש בבית ג. כולם מגיעים מיוון אהובתי ד. כל התשובות נכונות. אחד הדברים […]

סיפור קטן שמסביר מהי "יווניות" בשבילי

לא מזמן, יצאתי למסע הכנה בפלופונז, לקראת טיול חדש שעלה בדעתי להוציא. מריה, שהיא האופרייטורית הכי טובה ביוון והיא הפרטנרית הכי טובה למסע של גילויים חדשים, הצטרפה אלי ויחד חרשנו את דרום יוון, ליקטנו פנינים ויהלומים, מצאנו זהב במקומות הכי לא צפויים ואצרנו טיול שהוא קפסולה מענגת של המדינה כולה: מההרים אל חופי הים, מכפרים […]

חגיגה אוזבקית: הנאוורוז, תחילת האביב. מי חוגג היום?

היום הראשון של האביב. השמש זורחת במלוא עוזה, הכל פתוח, עוד לא מאוחר. ביום הזה ממש, ברחבי אוזבקיסטן, חוגגים האוזבקים את חגיגות הנאוורוז. אוזבקיסטן היא מדינה מוסלמית, ומי שמכיר קצת את דת האסלאם, יודע שזוהי דת שניתקה את עצמה לחלוטין ממחזוריות הטבע: אף אחד מהחגים בה אינו קשור לעונות השנה, החודשים נספרים לפי מופע הירח, […]

לצאת למסע מתוך הכורסה: המלצות לתשפ"ד

    "היעד אליו מועדות פניך אינו מקום חדש, כי אם דרך חדשה לראות את העולם" (הנרי מילר). כך בחרתי לפתוח את ברכת החג שהפצתי בניוזלטר שלי, לכבוד ראש השנה תשפ"ד. מסע פירושו יציאה למחוזות חדשים – דמיוניים, רעיוניים או גיאוגרפיים, מסע הוא שיטוט בין דפיו של ספר או התמסרות לסדרת טלוויזיה, הקשבה למוסיקה חדשה, […]

ק-ר-נ-ב-ל, בפטראס קרנבל!

    האירוע הכי צבעוני והכי שמח ביוון מתרחש דווקא בחורף: זהו הקרנבל, במסגרתו יוצאים היוונים בתהלוכות שמחות, ססגוניות ויפהפיות בכל רחבי המדינה, והשיא הוא בחגיגות בעיר פטראס. מספרים על המקומיים, שכמעט כל השנה הם עסוקים בהכנות לעונת הקרנבל. עשרות אלפי אנשים ונשים גודשים את הרחובות, קבוצות מתארגנות להשתתפות עם תחפושות מצחיקות, ובמשך כמה ימים […]

שני סיפורים קטנים על מוזיקה שיוצאת אל הלב

  לכל לב יש שיר שאינו מושלם, עד שיימצא לב אחד שיהדהד את אותו השיר בלחש | אפלטון. בבית הכנסת מונסטיריון בסלוניקי, הלה מטלון, שהוריה ילידי העיר הצליחו לברוח מהנאצים וכך ניצלו חייהם, מספרת לנו את סיפורה של משפחתה השזורה בסיפורה של הקהילה היהודית. לסיום, היא מפתיעה אותנו כשהיא שרה לכבודנו את "אדיו קרידה", שיר פרידה […]

חוטים מקשרים בין נצרת לסלוניקי

הדרך מנתב"ג הביתה מה הבאתי על עצמי, אני תוהה רגע אחרי שביקשתי מאורנה, נהגת המונית הקבועה שמסיעה אותי לנתב"ג ובחזרה, לנסוע דרך כביש 6. הטיסה חזרה מהטיול לסלוניקי נחתה באיחור, השעה כבר שעת פקקים, ואני חייבת למהר, גם ככה, כשאגיע הביתה לא יהיה לי רגע אפילו לפרוק את המזוודה, אצטרך לקחת אותה כמו שהיא לטיול […]

מלכי הסטוריטלינג, חלק ב: אבו-דאבי

בפוסט הקודם הדגמתי כיצד שליט דובאי, השייח מוחמד בן ראשד אאל מכתום, עושה שימוש מתוחכם בעקרונות הסטוריטלינג, כאשר לנגד עיניו עומדות מטרות גדולות: רווחה כלכלית ובטחון, עכשיו ובדורות הבאים. כוח כלכלי שאין להתעלם ממנו, מקום אטרקטיבי לעסקים חובקי עולם, גשר כלכלי בין מזרח למערב. המטרות הללו אינן שייכות רק לאמירות דובאי, הן המטרות של כל […]

תמונות בתערוכה

את היום האחרון של הטיול אנחנו מקדישים לאקספו, התערוכה הבינלאומית שמתקיימת אחת לחמש שנים (ונדחתה בשנה בגלל אתם יודעים מה). יש לי נטיה להיות מוצפת בתערוכות גדולות. אני מתעייפת מהר, מתחילה להשתעמם, לא בא לי להתעמק בתכנים מורכבים, ונקודת האור העיקרית היא מד הצעדים שמודיע לי ששברתי עוד שיא. אבל האקספו, שזו הפעם הראשונה שיוצא […]

מה מספרים לנו המגדלים הגבוהים באיחוד האמירויות?

ג'ונתן ספרן פוייר, בספרו האהוב עלי "הכל מואר" כותב באירוניה על קהילה יהודית באוקראינה, שמתפלגת בין "זקופי הקומה" ל"נרפי האמונה". ואיזה פילוג מפואר! על פניו, הכינויים האלה מתייגים את הראויים יותר ואת הראויים פחות, אם כי קריאה מעמיקה בספר מראה ש"נרפי האמונה" הם דווקא אלה שנוטים להטיל ספק ואינם מקבלים כל דבר כמובן מאליו. האם […]

יש טיולים והרצאות שמתמלאים עוד לפני שאני מספיקה להגיד "קלימרה".

שווה להירשם לניוזלטר שלי.
דילוג לתוכן