דובאי (בלי) בלינג
מלון: Rove בחרתי במלון Rove Downtown, חדר עם נוף לבורג׳ חליפה (שכאמור, הוא הרבה יותר מרשים מבחוץ מאשר מבפנים). זוהי רשת שיש לה כמה מלונות ברחבי העיר, והיא ידידותית במיוחד למטיילים שצריכים לשלב פלז'ר עם ביזנס, ומחפשים אווירה נעימה וידידותית. מה אהבתי במלון: הוא לא גדול מדי (נו טוב, הכל יחסי), הלובי שלו מעוצב […]
דובאי: מבט קצת אחר על הבלינג-בלינג
יש איזה עניין שתמיד עולה בכל הקבוצות שבאות איתי לאיחוד האמירויות, והוא הצורך שחלקם חשים להצטדק בפני חבריהם על כך שהם מתעניינים בביקור במדינה הזאת, ומאידך ההפתעה העצומה שנכונה לכל מי שמגיע לכאן. שנאמר, ממש לא מה שחשבתם. דווקא מפני שזו לא דמוקרטיה, דווקא משום שמדובר במדינה ערבית מוסלמית דתית, דווקא בגלל היחס […]
מלכי הסטוריטלינג, חלק ב: אבו-דאבי
בפוסט הקודם הדגמתי כיצד שליט דובאי, השייח מוחמד בן ראשד אאל מכתום, עושה שימוש מתוחכם בעקרונות הסטוריטלינג, כאשר לנגד עיניו עומדות מטרות גדולות: רווחה כלכלית ובטחון, עכשיו ובדורות הבאים. כוח כלכלי שאין להתעלם ממנו, מקום אטרקטיבי לעסקים חובקי עולם, גשר כלכלי בין מזרח למערב. המטרות הללו אינן שייכות רק לאמירות דובאי, הן המטרות של כל […]
מה מספרים לנו המגדלים הגבוהים באיחוד האמירויות?
ג'ונתן ספרן פוייר, בספרו האהוב עלי "הכל מואר" כותב באירוניה על קהילה יהודית באוקראינה, שמתפלגת בין "זקופי הקומה" ל"נרפי האמונה". ואיזה פילוג מפואר! על פניו, הכינויים האלה מתייגים את הראויים יותר ואת הראויים פחות, אם כי קריאה מעמיקה בספר מראה ש"נרפי האמונה" הם דווקא אלה שנוטים להטיל ספק ואינם מקבלים כל דבר כמובן מאליו. האם […]