"ישראל יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה, אבל במזרח התיכון דווקא מונרכיות עובדות טוב יותר"
כך צוטט לפני כמה ימים שליח טראמפ למזה"ת טום באראק, מה שהזכיר לי את אחת השאלות השכיחות שחוזרות לגבי איחוד האמירויות: "אבל זה דיקטטורה שם, לא?", וזו שאלה שאני מאוד אוהבת כי מסתבר שההיפך מדמוקרטיה לא חייב להיות דיקטטורה.
באיחוד האמירויות, התרבות השלטונית ניצבת בשתי רגליים מוצקות על המסורות של תרבות השבט הבדואי.
בימים בהם השבטים נעו ונדו במדבר, השבט הבטיח לחבריו הגנה מפני רעב, צמא ואויבים. המודל השבטי כולל נאמנות, פטרונות, וחובת הדדיות. ראש השבט היה מחויב לפעול למען אנשיו, אחרת היה מאבד לגיטימציה, מה שהוביל לעיתים קרובות להחלפתו, לעיתים בכוח, אם לא מילא את חובותיו.
בסוף שנות ה-60, בסמוך להודעת הבריטים שהם מתקפלים מהפינה הצפון מזרחית של חצי האי ערב (עד אז היה שם מנגנון של פרוטקטורט שהקנה הגנה לשבטים), מנהיגי הענפים הדומיננטיים של קונפדרציית בני-יאס (אלה שמאכלסים היום את אבו דאבי ודובאי), כבר ידעו שיש להם נפט שמבטיח להם עושר אגדי. למזלם הם התברכו במנהיגים חכמים עם יכולת לראות רחוק, וכבר אז הבינו כמה נקודות שיהפכו אותם בעתיד לאחת המדינות המצליחות בעולם:
- הנפט לא יהיה פה לנצח, הוא משאב מתכלה, מכאן שנדרש חזון כלכלי לעתיד שבו איננו תלויים בנפט.
- העם הקטן שלנו לא יוכל בכוחות עצמו להקים פה מדינה מודרנית, פשוט אין מספיק ידיים עובדות, נצטרך להישען על עובדים מבחוץ.
- האתגרים הניצבים בפנינו – יצירת חזית ביטחונית מול איראן וסעודיה בהיעדר ההגנה של הבריטים, השאפתנות הכלכלית והרצון למנוע סכסוכים בין האמירויות לבין עצמן – גדולים מכדי שנוכל להתמודד מולם כל שבט בנפרד, מכאן שעלינו להתאחד לגוף ריבוני אחד.
- יציבות שלטונית היא תנאי לשגשוג לאורך זמן, וזו תושג אם נהיה טובים לעם שלנו. אבל טובים, לשיטתם, זה לא אומר שצריך דמוקרטיה וחופש ביטוי, טובים זה שכל התנאים האחרים מתקיימים – בטחון, פרנסה טובה, רווחה, בריאות וחינוך ברמה גבוהה, רמת חיים גבוהה – וכשכל אלה מטופלים, ממילא לאף אחד אין סיבה להתלונן, אז יסתדרו בלי חופש ביטוי.
יש להם חזון והם יודעים להגשים אותו
ואכן – הפלא ופלא – המדינה הזאת מגשימה את החזונות של מייסדיה: מבחינה כלכלית היא מפתחת קטגוריות שאינן תלויות בנפט, מבחינה מדינית היא נחשבת למתונה, ומבחינת ניהול חיי היומיום היא מתמודדת בהצלחה עם העובדה שכ-85% מתושביה אינם יכולים להיות אזרחים.
את סוגיית חופש הביטוי שלהם פתרו בקלות יחסית: לא טוב לכם? אף אחד לא מחזיק אתכם כאן בכוח.
בפועל, המודל מתבסס על כך שמי שאינו מרוצה יכול לעזוב — לא פתרון רשמי, אלא מציאות דה־פקטו במדינה שבה רוב התושבים הם עובדים זמניים.
זה לא נחמד, אם אתם שואלים אותי, כי אף אחד לא רוצה לחיות ללא זכויות פוליטיות, אבל עם העובדות אני לא מתווכחת: מיליוני אנשים מגיעים לעבוד שם, חלק גדול מהם נהנים משכר גבוה בהרבה מארץ מוצאם, ועם זאת, במגזרים מסויימים, עדיין קיימות בעיות של זכויות עובדים.
פריווילגיות של אזרחים במדינת קצבה
ההגדרה הרשמית של איחוד האמירויות במחקר היא rentier authoritarianism או tribal monarchic authoritarianism – כלומר, מדינת קצבה (מדינה שמקור מרכזי להכנסותיה הוא רנטה חיצונית — בעיקר הכנסות מנפט או מגז — ולא מיסוי האזרחים), משטר שאינו דמוקרטי, אך גם לא טוטליטרי, ומבוסס על מסורת שבטית ומנגנוני לגיטימציה אחרים. את העושר העצום הם מעוניינים לחלק לאזרחים בלבד, וזו הסיבה שבגללה כמעט בלתי אפשרי לקבל אזרחות אמירתית.
האמנם ההשוואה לישראל נכונה?
ובחזרה לטענה של טום באראק: אם רצית לעקוץ את ביבי אז אני לגמרי סבבה עם זה, אבל בינינו, קצת התבלבלת. בישראל, ולא משנה איך תקרא לצורת המשטר שלה, השלטון לא מפחד מהעם ולא חושש שאם הוא לא ייטיב עם העם אז העם יקום נגדו. להיטיב עם העם? הצחקתם אותם. בשביל מה זה נחוץ? כשכבר רצחו פה מנהיג, רצחו דווקא את זה שעשה מהלך היסטורי שנועד להיטיב עם הדורות הבאים, אלא שהיו כאלה שלא חשבו כמוהו ואיך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. היום, החשש הוא שאם ירצחו פה מישהו, המישהו הזה לא יהיה המנהיג אלא מישהו ממתנגדיו. לפעמים נדמה שעדיין יש פה חופש ביטוי רק כדי שאפשר יהיה לרדוף את מתנגדי הממשלה, ובכל יום מחוקקים פה חוקים שמחריבים את הדמוקרטיה ולא מציעים תמורתם שום דבר: לא בטחון, לא כלכלה משגשגת, לא חינוך ובריאות ברמה גבוהה, לא תשתיות, רק שחיתות וחוסר שוויון ומלחמות ותאונות דרכים ועבריינות ומה לא.
אז כן, מבלי לוותר על המאבק על הדמוקרטיה היחידה שיש לנו, זה מעניין לראות איך משטר שאינו דמוקרטי דווקא פועל כדי להבטיח חיי רווחה לעמו, מעניין לראות מדינה נקייה, בטוחה, מפותחת, עם אנשים ששמחים לחיות בה, מעניין לראות איך הם עושים שימוש בכסף שלהם למען הדורות הבאים ולמען היציבות במזרח התיכון. ולא רק מעניין – באמת שכיף לטייל שם.
מוזמנים ומוזמנות לטייל איתי שם ולקלף עוד כל מיני קליפות שתחתיהן מסתתרים דברים מפתיעים. 10-17/2, היציאה מובטחת.
