אורלי פינקלמן

יוון: טיול נשים לאתונה ופטרס, בשיא הקרנבל

הקרנבל, בכל רחבי העולם, הוא תופעה תרבותית מרתקת שמקורה בעת העתיקה, כחלק מתהליך עיבוד האבל על מותו של ישוע הנוצרי. "לחגוג את החיים" הוא רעיון שמאז ומעולם עסק בחיבור בין התשוקה לחיים לבין הפחד מהמוות, ברצון לחיות ולמצות כל רגע בידיעה שהכל בר חלוף.

 

קרנבל פירושו "תקופה ללא בשר"

ואפוקריאס פירושו, בערך, "יוצא מהבשר", ובין אם מדובר בונציה, בברזיל או ביוון – זה אירוע שתמיד יתרחש בדיוק ארבעים יום לפני הפסחא.

רגע לפני שאתן אומרות לעצמכן, הא! העתיקו מהוונציאנים, אלה!

אני אומרת, קחו כוס יין! שתו! יאמאס! ותבינו שזה לא ממש משנה.

שישים שניות על קרנבלים בנצרות

סביר להניח שמקורו של האפוקריאס הוא דווקא בחגיגות לכבוד אל היין דיוניסוס, שהיו קשורות להתחדשות בטבע, לציפיה ליבולים טובים, וכללו תהלוכות של אנשים מחופשים לסאטירים או ליצורים מיתולוגיים אחרים, עוברים ברחובות, שרי שירי שיכורים, משתטים בעליזות.

המסורות הללו, שבעולם הלטיני קיבלו את השם קרנבל, התפשטו לאזורים אחרים בעולם באמצעות האימפריה הרומית, והגיעו עד לעולם החדש יחד עם הכובשים הנוצריים. הנצרות, שמצד אחד הביאה לביטול חלק גדול מהמנהגים הפגאניים (האולימפיאדה! הייתן מאמינות?) דווקא אימצה בשמחה מנהגים אחרים, וכך קרה שמנהגי ההתחפשות והתהלוכות ברחובות המשיכו להתקיים לקראת סוף החורף ותחילת האביב.

למה דווקא בתקופה הזאת?

קודם כל, כי זו התקופה בה הטבע מתחיל להתחדש. ובמקרה או שלא במקרה, זה יוצא בדיוק ארבעים יום לפני הפסחא, תקופה בה מפסיקים הנוצרים לאכול בשר ודגים, והמחמירים לא ייגעו גם במוצרי חלב וביצים. ביוון, התקופה הזאת נקראת "צום הלנט".

אבל לפני שמתחילים להתנזר ממנעמי המטבח היווני, הם חוגגים במשך שלושה שבועות, נותנים דרור לתשוקות ולתאוות, חוזרים לימים בהם חגגו בפראות משולחת רסן לכבוד דיוניסוס, אל היין.

טוב, לא באמת משולחת רסן. בכל זאת, יוונים מודרניים.

אירועי הקרנבל ביוון

מתפרשים על פני שלושה שבועות של אירועים, בערים בכל רחבי המדינה.
העיר הגדולה בפלופונז, פטרס, היא המקום אליו מגיעים מאות אלפי יוונים, מדי שנה, לאירועי השיא של הקרנבל.
זה עדיין אירוע עממי-קהילתי, לא תיירותי, בו היוונים מבטאים את הרצון שלהם להתחדש, לשמוח וליהנות יחד,
וזה בדיוק מה שכל כך קוסם בטיול הזה.

מה מצפה לנו בטיול?

נתחיל באתונה, בסיור מחוץ למסלול המוכר, בין שכונות ססגוניות ומיוחדות, אמנות גבוהה ואמנות רחוב, מוזיקה מקומית והרבה יין. בכל זאת, הכל התחיל מדיוניסוס.
אחרי לילה בבירה, נמשיך לעיר פטרס שבמערב הפלופונז, העיר המזוהה ביותר עם אירועי הקרנבל ביוון, שאנשיה ידועים בכך שכמעט כל השנה הם עסוקים בהכנות לעונת הקרנבל.
מבין שלל מופעי תיאטרון, קונצרטים, תערוכות, ריקודים, מצעדים קטנים וגדולים לילדים ולמבוגרים, פסטיבל הסאטירה וציד האוצרות המפורסם, אנו נבחר בפינצטה את האירועים בהם נשתתף.

המצעד המרכזי, בו נצפה מקרוב, צפוי לכלול מיצגים מרהיבים. בתום המצעד, דמותו של מלך הקרנבל תישרף על המזח בטקס רב רושם.

ביומו האחרון של הטיול, נצא מפטרס, דרך גלקסידי, בחזרה לכיוון אתונה. זהו "יום שני הנקי", היום בו היוונים יוצאים לבלות בחיק הטבע ומפריחים עפיפונים, אבל בגלקסידי, מצידו השני של מפרץ קורינתוס, נהוג לחגוג את היום הזה בצורה הרבה יותר פרועה וססגונית.

בכל יום, ובייחוד ביום האחרון, נפתיע אתכן בחוויות חדשות שלא ציפיתן לחוות.

זה טיול שעד לרגע האחרון אנחנו שומרות לעצמנו את האפשרות לבחור באילו אירועים נשתתף, אנחנו נבוא לשם מוכנות ומזומנות להיות מופתעות – בואו גם אתן בשמחה ובציפיה למשהו שעדיין לא חוויתן.

הטיול לנשים בלבד, במסגרת בית החוויות של סורנגה.

 

 

 

 

 

המטיילות מפרגנות (וגם המטיילים)

בנות יקרות , נעמתן לי מאד. בזכותכן, הטיול היה מה שהיה. תודה לכולכן ותודה לאורלי, הביג מאמא של כולנו בארבעת הימים האחרונים.
אן
נהניתי מאוד מהטיול ומהחברה הנעימה וכמובן תודה ענקית לאורלי.
סימה
היה לי כייף אתכן בנות, נהניתי מחברתכן והאנרגיה הנפלאה ששרתה ביניינו והרבה בזכות אורלי המופלאה.
סוני
ושוב תודה לאורלי ולכל הבנות בקבוצה על ארבעה ימים של כייף הנאה צחוקים שמלאו לי ואני מקוה גם לאחרות את המצברים.
שרי
אני מסכמת טיולים רק כאשר כפות רגלי דורכות בביתי: בטיול המיוחד הזה היו פעילויות מאד מיוחדות: המפגש עם נלי בחנות המקסימה, הסיור עם ברק כולל המפגש האותנטי עם ה"מתנחל" מצד אחד ועם ה"שמאלני" מהצד השני, שני הקצוות של שכונת האנרכיסטים הבועטת לעומת השכונה האליטיסטית היפה, המעבר הקיצוני בין העולם הישן המתבטא בבית קברות מעניין (המדריכה חפרה, סך הכל מה שנהוג לעשות בבית קברות), ובמקביל הלוויה שראינו, עולם חדש כמו ישן ושונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילות לראות במקומותינו. ופאטראס.... הטרמה לפורים, אבל בגראנד סטנדארט... כמה כיף לראות כל כך הרבה מסיכות שלא מכסות את הפה בגלל הקורונה אלא משמחות את עוטיהן ואת צופיהן! קהילה שלמה וענקית, מכל רחבי יוון, מתגברת על היום יום שכבר הבנו שלא דומה למה שרואים מבחוץ, לימים שלמים של שמחה אמיתית ומתפרצת! השיטוט ברחובות טרום התהלוכה עם זרם האנשים המקומיים , טוב הלב ומאור הפנים של מלווי העגלות ששמחו כל כך כשצילמנו אותם בעודם מתארגנים לתהלוכה, העיירה המתוקה בדרך חזרה וחווית הביזאר של הקמח הצבעוני - הודו של המזרח התיכון... וכמובן - היקב, הצחוקים, הארוחות המשותפות, הריקודים , המפגשים עם נשים זרות שהופכות חברות ברגע, שורה תחתונה - היה כל כך כיף!! ובאנגלית אומרים: Many happy returns!
גילית
גם לי היה ממש כיף, לפגוש נשים שלא הכרתי ובאמת מתחברות ונהיות חברות, בסך הכל היינו 4 ימים, וכאילו מכירות כבר שנים … לסייר במקומות מיוחדים שלא מגיעים אליהם בטיולים רגילים, בהדרכתה המקסימה של אורלי, שמחה שהגעתי ושנשאר טעם לעוד … לכולכן שולחת חיבוק גדול !!!
ריקי
לאורלי, ולכולן: אם למישהו היה ספק, אז הוא הוסר, הטיול הזה כולו מוטבע ומתובל עבור כל אחת מאיתנו במה שיצרת עבורנו. בהכנה שלך, בידע העשיר, בסיפורים המלווים, בטוב טעמך, וביכולת החיבור המדהימה, הבינתחומית, או העל-תחומית, ואפילו הרב-תחומית, ועם זאת הוא התאפיין בהגשה שמתאימה לכל אוזן, וזו כידוע סגולה נפלאה. תודה מכל הלב, תודה גדולה; וחשוב מכל - יישר כוחך לעודועוד טיולים, שחלקם אולי עוד יחברו בין חלק מאיתנו לבינך — האהבה האישית שלך ליוון וליוונים ניכרה בכל, וחלחלה לכולנו, גם אם זה היה טיול ראשון ביוון וגם אם לא.. והם באמת נעימים ומרשימים .. ולכולן — העולם הוא גדול, אבל תמיד תמיד מסתבר מחדש כמה הוא גם קטן, בעיקר העולם של הישראלים — בעיקר במובן הזה, שנפגשים מחדש. חיבוק גדול לכולן.
דלית
אורלי יקרה שלנו תודה גדולה - על ארבעה ימים של אסקפיזם מוחלט - על שחלקת איתנו ידע עצום מזאוס ,אתנה ,אפלטון וסוקראטס דרך זורבה ועד שירים של תאודוראקיס - על קוסטאס נהג יווני שדאג לכל מחסרנו כולל ויטמין b - על צחוק משחרר גם בבית קברות מורבידי עם מדריכה שלחצו עליה play ולא ניתן היה לעצור - על טברנה יוונית שהפכה לחאפלה מזרחית - על יקב שגרם לנו לצחוק עדלאידע - על חגיגת קרנבל שגרמה לנו להשתטות ולהתהדר בכובעים שאפילו לא היו מביישים את מלכת אנגליה ( זצ״ל) - על תחושה נעימה ומקרבת שגרמה לקבוצה שרובה הכירה רק לפני שלושה ימים לנהוג כאילו אנחנו חברות מימי התיכון - וכמו המשפט שלימדת אותנו: חיים ללא חגיגה הם מסע ארוך ללא מקלט ⁃יאסו ⁃אוהבות ⁃מחזור א לקרנבל בפאטרס
מיכל
הכל כבר נאמר… אז רק אוסיף ברוח השיר, היה נחמד, היה ממש נחמד ( ויותר מזה) היינו אז , נחזור שוב וגם אז יהיה נחמד. תודה , על ארבעה ימים מענגים שהשאירו טעם של עוד וחיוך גדול
ענת
היתה לי זכות להכיר בנות מהממות ומגוונות שהפכו ביחד עם אורלי המדהימה עם הידע האין סופי בכל תחום והקישור המדהים לחוויה קסומה עם טעם של עוד
לאה
בנות יקרות ואהובות. בימים אלו שמסביבנו ויכוחים, הפגנות, מחאות, קצוות, המפגש ביננו עורר משהו אחר, אמיתי! ככה בדיוק צריכה להתקיים חברה. בשיחות משותפות, מחמאות, קרבה, חיבוקים, צחוקים, ידע, אוכל טוב וריקודים. כי לפני הכל אנחנו אנשים התלבטתי רבות אם לנסוע, לראשונה לבד, ואני מאושרת שהחלטתי לצאת למסע קצר, הזכרתי לעצמי את היכולות החברתיות שבי וחזרתי קצת להיות ילדה בעצמי או נערה…נתרמתי בידע עשיר עם רצון להמשיך ולקרא בנושא ולדעת עוד ועוד. פגשתי אתכן נשים מדהימות, חזקות! השארתי בישראל את כל הטרדות היומיומיות וטסתי לי לכיף,צבעוניות, נופים, שירים, נסיעה- חופשה! לי הכל היה מושלם אפילו ההמתנה לתחילת הקרנבל, ממש כמו המתנה למתקן בלונה פארק שמיד כשיורדים ממנו- שוכחים את הבאסה. אזכור רק את הכיףףף, בא לי שוב ומהר! תודה לאורלי ולכן נשים אהובות, נשיקות וחיבוק - רק חבל קטן… שלא הצלחתי לדבר ממושכות עם כולכן, יאסו🎭
איריס

טיולים נוספים

מסע עם יעל קלו מור לאוויה, יוון, דרך שיריה האהובים

בּוֹאִי/ עוֹבְרִים שָׁנָה קְחִי אֶת מָה שֶׁהִשְׁתַּנָּה/ גַּם אֶת מָה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנָּה הָעִקָּר שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עָלַיִךְ קְחִי אֶת שֶׁפַע שִׂמְחוֹתַיִךְ/ קְחִי מַשֶּׁהוּ קַל עָלַיִךְ וְאֶת כָּל מָה

יש טיולים והרצאות שמתמלאים עוד לפני שאני מספיקה להגיד "קלימרה".

שווה להירשם לניוזלטר שלי.
דילוג לתוכן