כותבת מורית רוזן:
במייל הבוקר הזמנתי לערוץ הטיקטוק שלי וחשבתי שכשנכנסים אליו אפשר לראות סרטונים ששיתפתי, אבל הבנתי שרק מי שעוקב אחריי באופן שוטף רואה את הסרטונים כשאני משתפת אותם, ולכן הכנתי לך ריכוז של סרטונים שלדעתי חשוב לראות, לשתף, להגיב להם ולקדם אותם.
כמו כולם גם אני צופה בהרבה יותר מדי שעות של חדשות וסרטוני טיקטוק. כדי שהזמן הזה לא רק יוביל לחיבור שלי למצב אלא כדי שגם אוכל לנצל את זה לזיהוי משפיענים שראוי להדהד את קולם בעולם, אני ממש מקשיבה לסרטונים שלמים של מי שלדעתי תופסים את תשומת הלב, יכולים להזיז משהו בדעת הקהל העולמית.
אני מזמינה גם אותך – לצפות בסרטונים הללו.
בחרתי לך אותם אחד אחד. רק כאלה שהשפיעו עליי וששיתפתי והגבתי בהם.
כאלה שאני מאמינה שראוי שכמה שיותר אנשים שלא מבינים מה קורה פה ואולי אפילו משתתפים בהפגנות יראו ולאט לאט אולי ישנו את עמדתם.
רחל, אמא של הרש גולדברג-פולין שחטוף בעזה, בנאום שלה לאו"ם.
היא מספרת בצורה בהירה וכואבת איך נפצע ואיבד יד, איך נחטף ועל ההתמודדות שלהם. המשפחה, בבית.
שי דוידאי, פרופסור באוניברסיטת קולומביה.
זועק את זעקת המרצים והסטודנטים האמריקאים שחשבו שהם מגיעים לאמריקה, ששומרת על יהודים ועל כל בני ובנות קבוצות המיעוט השונות, וגילו שאף אחד שם לא שומר עליהם מפני הפגנות טרור בחסות המעסיק שלו – האוניברסיטה. אחד הראשונים שיצאו לרחוב האמריקאי ודיברו.
ד"ר מיכל ביטון ממכון הרטמן.
מביאה גם היא את הכעס שלה על האקדמיה האמריקאית בה למדה והתחנכה, והיא רואה היום שנותנת בית לאנטישמיות וטרור
הבחור הזה שקורא לעצמו The Older Millenial,
לוקח סרטונים של החבר'ה הצעירים שמנסים להשמיץ את ישראל, ועושה להם Stich – הכלי הטיקטוקי שמאפשר ומזמין תגובה בסרטון שלך לסרטון של אחרים. הוא מנצל נהדר את הפלטפורמה להסביר לאלה שבטוחים שהם יודעים הכל בגיל 18-20, מה הם פספסו. קישרתי לסרטון אחד, אבל שווה לעקוב אחריו.
מים ביאליק הנהדרת מ"המפץ הגדול". יהודיה, גאה, דתיה שומרת מצוות.
מדברת תמיד על היהדות שלה ומשתפת פה את המצוקה הגדולה כיהודיה באמריקה. מול העליה של האנטישמיות. מול המצב בישראל. סרטון כואב ואישי שלה, הכי מהלב.
Dr.ira מגיב בסרטונים ומסביר למה נכון לעקוב אחרי המצב כאן.
למה נכון גם למי שלא יהודים לפעול כנגד החמאס, כנגד טרור. הסביר בצורה ברורה ומדויקת לדעתי.
מייקל רפפורט – שחקן נהדר שלא מפסיק להעלות סרטונים ולהתמודד ברשת כדי לחזק את ישראל.
יהודי אמיץ כל כך. שיתפתי את אחד הסרטונים הראשונים שלו בנושא, ממשיך להעלות כל הזמן עוד.
לורד דייויד וולפסון הבריטי. בנאום לבית הפרלמנט הבריטי.
מרתק גם כי הוא מציג את התחושה כהורה שיש לו בן לוחם בישראל, ובת שמסתובבת עם מגן דוד לצווארה בלונדון. הוא חושש לה יותר מאשר לבן שלו. מרתק גם לשמוע את הדיאלוג והתגובות מהקהל שם. בימים קשים של הפגנות חריגות בלונדון ואירופה, חשוב לחזק אותו.
ליז וילר, פרשנית אמריקאית פנטסטית מסבירה לשאלות מהקהל מה זה ה BDS.
Chase Curl Rantz מלמד את האמריקאים איך לעשות את המחקר הפרטי שלהם.
איך להבין את המצב פה בעצמם. הוא מוליך אותם דרך הבירור שהוא עשה, שזה נהדר. לא להתחיל ממקום שנתפס מהצד כ"מכור" אלא דוקא מהצד הסקפטי, ולהראות איך הוא השתכנע.
ג'פרי מיד הנהדר, מגיב לבחורה אמריקאית שבטוחה שאם היא היתה חטופה היו מתייחסים אליה בכפפות של משי,
כי כל החטופות שחזרו עד עכשיו הביתה חזרו בשלום. הוא מסביר לה לאט לאט כדי שתבין מהר מה היא פספסה קצת בדיווחי החדשות על מצב החטופים.
Just Luai – ממה שאני מבינה, תימני שחי בשוודיה. אולי פספסתי.
מראה שלא צריך להיות יהודי כדי להבין את הסיפור פה ולתמוך בישראל.
קשה לי להביא סרטון בלי השם של הדוברת. זו רבה רפורמית מארה"ב.
(אם יש לך את הפרטים שלה ממש אשמח לדעת). משתפת בתחושות שלה אחרי ששמעה על אירועי 7/10.
Nate Buzz שהגיע לישראל
כדי לדווח לעוקביו מכאן, מקרוב.
יוסף חדאד
שרבים כבר הכתירו כשר ההסברה הבא של ישראל.
מתן פרץ עושה יופי של עבודה
בהסברה באנגלית.
יש כזאת בורות Ignorance בעולם… שקשה להאמין. קשה להבין לפעמים. אבל היא שם.
וכדי שאנשים ישתכנעו הם צריכים לעבור הרבה חשיפות והרבה מידע ורגש שיתפוס אותם מול כל התוכן שהם נחשפים אליו בעולם שתומך בחמאס.
יש עוד עשרות, כותבת מורית. אני בטוחה. שעושים עבודה מצוינת.
יחד איתה, אני מזמינה אתכם/ן לשתף אותי באלה שכדאי לי לעקוב אחריהם, ואם תגידו שזה בעל ערך עבורכם, נכין עוד ריכוז כזה בימים הקרובים.
