הנראטיב הפלסטיני (אנחנו המקופחים, הנכבשים, הראויים לחמלה שלכם) קנה לו אחיזה בקרב קהלים בעולם. זוהי תוצאה של עבודה אסטרטגית עקבית, שמעורבים בה רבים.
במשך שנים, אנשי הסברה מבכים את העובדה שיריבינו (הפרו פלסטינים) הם חדורי מטרה ומאורגנים היטב לעסוק בהסברה פלסטינית אנטי ישראלית.
אירועי השבעה באוקטובר העירו את הציבור הישראלי, ואנו מברכים על כך שאלפים התגייסו למאמצי ההסברה הלאומיים.
לאזרחים כוח אותנטי ומשמעותי יותר מאשר לגופים הפורמליים
רק ע"י יוזמות פרטיות וארגוני חברה אזרחית, בשילוב צעירים, נצליח להעביר את המסר החוצה. לאזרחים כוח יותר חזק ונתפס כאותנטי מהנציגים במשרדים השונים. הקהל בחו"ל נוטה להאמין פחות לדוברים רשמיים מטעם הממשלה וצה"ל, ויותר למידע שמגיע באמצעות אזרחים.
יתרון נוסף להסברה האזרחית שלנו: איננו מוגבלים בדרכים בהן אנו יכולים לפעול, בניגוד לדיפלומטים. מותר לנו לומר הכל, בכל ערוץ ובכל סגנון שנבחר.
מטרות מטה ההסברה של משרד החוץ
המטרה העיקרית היא לתת לממשלת ישראל ולצה"ל את מרחב הפעולה והתמיכה המדינית, כדי לאפשר להם לעשות מה שנדרש להבטחת בטחונם של אזרחי ישראל.
ככל שדעת הקהל תהיה יותר חיובית למען ישראל, למדינת ישראל יהיה יותר אשראי מדיני ומרחב פעולה לעשות את מה שנדרש למען בטחוננו.
האתגר: לגיטימציה
מניסיון מבצעי העבר, בימים הראשונים של המבצע יש סימפטיה כלפי ישראל ומטרותיה, ולאחר מספר ימים, כאשר העולם רואה את הפגיעה בצד השני, דעת הקהל מתהפכת נגדנו. אנחנו כבר יודעים שאסור להשלות את עצמנו, כי האשראי המדיני, רחב ככל שיהיה, יצטמק במהירות ככל שנפגין יותר עוצמה. דיווחי החדשות עוברים לעסוק במערכה הקרקעית, ונוטים לשכוח את הטבח שהוביל אליה. העיסוק בסבל שלנו מפנה את מקומו לטובת עיסוק בסבל הפלסטיני.
לפיכך, לכל אורך הדרך עלינו לפעול ככל יכולתנו כדי לשמר את הלגיטימציה. הפלטפורמות הדיגיטליות מזינות את מערכות התקשורת והסיפור התקשורתי, במידה רבה, עוקב אחריהן.
אנחנו פועלים בתוך אי וודאות, משום שאיננו יודעים כיצד המערכה תתפתח: האם יצטרפו חזיתות נוספות? מה יקרה בצפון? מה תעשה איראן? זה מחייב אותנו להתמקד בכל יום מחדש ולהתמקד במסרים הרלוונטיים, בהתאם להתרחשויות.
המסר המוביל: חמאס פלש לישראל, רצח נשים וילדים וחטף חפים מפשע. מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון טרור בעזה.
הפן האנושי
אנשים מתחברים לסיפורים אנושיים, משום שאלה נוגעים להם בלב, בניגוד לעובדות הקרות. סיפורי הנרצחים, הניצולים, החטופים, המשפחות, היישובים, המצילים… כמה שיותר סיפורים אישיים, אותנטיים, לא מהוקצעים.
אזרחים זרים בקרב החטופים
זוהי עובדה שעשויה לסייע בלחץ על החמאס. ישנן 20 ממשלות שאזרחים שלהן מוחזקים בעזה. צריך לפעול בכל מדינה ומדינה ממנה יש חטופים, גם בערוצים הדיפלומטיים וגם בערוצים הבינאישיים, במטרה להפעיל לחץ על גופי ממשל.
תרגום העובדות והסיפורים לעשייה
לדוגמא: ערכי ויקיפדיה על הנרצחים והחטופים, קמפיינים, העלאת הסיפורים לרשתות החברתיות.
מילות מפתח שכדאי לחזור עליהן
לבחור מילים שיתארו את המציאות בצורה הולמת:
לא "שואה" – אנחנו לא רוצים להפחית מהעוצמה של המילה הזאת.
כן רצח, טבח, טרור: massacre, slaughter, terror, murder.
פלטפורמות open source (לדוגמא: ויקיפדיה)
ויקיפדיה, במשך שנים, היא אחת מאבני הנגף של ההסברה הישראלית. יושבים אנשים בצד האחר וכל מה שהם עושים זה לערוך ולהמציא ערכים שיקעקעו את דמותה של ישראל.
לדוגמא, פתחו ערך של "ערים מעורבות" ולמרבה התמיהה הוא עוסק אך ורק בערים בישראל, עם נרטיב שלילי.
כל אחד מאיתנו יכול לתרום את התרומה שלו להעצמת הנרטיב שלנו.
אלו פלטפורמות שמצריכות עבודה מעמיקה ואסור להזניח אותן.
איך מגבירים חשיפה
חזרתיות
מסר מורכב לעולם אינו נקלט בפעם הראשונה. חובה לחזור והזכיר לאנשים בשם מה אנחנו נלחמים, חובה לבנות מסה קריטית כתנאי להצלחה.
מקוריות לעומת שיתוף
זה מצויין שיש יצירה של תכנים מקוריים, וקריאטיביות באופן העברת המסרים. לרוב, הרשתות מדרגות גבוה יותר תוכן מקורי מאשר תוכן ששותף על ידיכם. אחת התופעות שאנו עדים להן בחודש האחרון הוא ירידה דרמטית בחשיפה של תכנים מקוריים של גולשים פרטיים שאין להם עשרות אלפי עוקבים. לכן, חייבים לשתף ולסייע בהפצה רחבה ככל האפשר של המסרים, כך שיגיעו למעגלים רחבים מחוץ לגבולות מדינת ישראל והעם היהודי. (הערת סוגריים: זו בדיוק הסיבה שבגללה הקמנו את קומנדו הסברה, ופיתחנו את הכלי הטכנולוגי שמאפשר לנו ליישם תובנה זו).
יותר שאלות, פחות תשובות
אל תהיו "שופרי פרופגנדה". סימני שאלה יותר חזקים מסימני קריאה. נסחו את המסר שלכם כשאלה שתערער את בטחונו של הצד השני, ויוצרת סדקים במה שאותו אדם ידע עד עכשיו. זה גם פותח שיחה (וטוב לויראליות) וגם עשוי לעזור לו להתחיל לראות את הצד שלנו. לפוסט מרתק בנושא מאת ליאור ברקן
שום דבר לא אישי, גם לא תגובות נאצה
אם מישהו הגיב באגרסיביות לפוסט שהעליתם, תודו לו בלב ותענו לו בשאלות. אתם תשאלו, הוא יענה וחוזר חלילה. הפוסט שלכם ירוויח חשיפה מעולה בזכות זה.
שימוש בהאשטאגים
להאשטאגים תפקיד כפול: הם גם מעבירים מסר וגם מסייעים למצוא עוד פוסטים שמכילים אותם. האשטאגים רלוונטיים וחזקים במיוחד באינסטגרם:
#EducateYourself
#FreeGazaFromHamas
#StandWithIsrael
#HamasIsISIS
#BringThemHomeNow
#TheWestIsNext
#FactsMatter
#DoYourJob
#WomenPower
ראו פירוט לגבי אופן השילוב של האשטאגים בפוסט נפרד.
שימוש במילים מסויימות בתוכן הפוסט
בטוויטר, למשל, לא רק ההאשטאג קובע מה נראה אלא גם מילות מפתח במשולבות בתוכן באופן אורגני. לכן הכרחי שהמילים HAMAS, ISIS, TERROR תמיד יופיעו, בכל פוסט שהן רלוונטיות לתוכן שלו. שיוך המילה טרור ונגזרותיה לשם חמאס הוא הכרחי: טרור, טרוריסטים, ארגון טרור וכד'.
הקרב על התודעה
אם לפני המלחמה היתה אדישות בקרב חוגים נרחבים לקונפליקט במזרח התיכון, הרי שהדי המלחמה מניעים כוחות גדולים לקבוע עמדה לכאן או לכאן. לכל אחת ואחד מאיתנו יש תפקיד קריטי בקרב על התודעה, שמטרותיו העיקריות הן לחזק את מי שתומך בנו, ולהעביר עוד מתנדנדים לתמוך בישראל.
מלבד הפעילות שיזמתי להפצת תכני הסברה באמצעות הווטסאפ, הצטרפתי גם לצוות המקים של קומנדו הסברה, שפיתח מערכת גאונית וחדשנית להפצה נרחבת של פוסטים בפייסבוק.
כולנו רוצים את אותו הדבר: שהתכנים שלנו יגיעו לעיניים רבות ככל האפשר בחו"ל, עיניים של אנשים ונשים שאינם שייכים לחוגים החברתיים של רוב הישראלים ולכן מרגישים פחות מחוייבים לנו. ההסברה שאנו עושים היא חלק ממהלך נרחב של דיפלומטיה ציבורית, דיפלומטיה אזרחית בה לוקחים חלק אזרחים רבים שמעוניינים לתרום להסברה הישראלית.
לכולנו סדרת מטרות משותפות: השגת תמיכה מדינית, גיבוי מדיני למהלכים הצבאיים, אשראי מדיני לפעול ככל שיידרש להחזרת כל החטופים ולהשבת השקט לישראל, בכל הגזרות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ שלי, "מגייסים את הסימפטיה של העולם"
גאה לקחת חלק כה חשוב בהסברה הלאומית.
תודה שאתם איתנו!
