גיל ליינר, לשעבר קונסול ההסברה של ישראל בניו יורק, נתן הרצאה קצרה בקהילת "קומנדו הסברה".
המסרים העיקריים שהוא שיתף איתנו, חיזקו מאוד את ההבנה שלי שבבסיס, מה שאנחנו עושים במיזם "מגייסים את הסימפטיה של העולם", הוא נכון. חולקת אתכם בשמחה את הנקודות העיקריות ומוסיפה תובנות משלי על קהלי המטרה שמעניינים אותנו יותר או פחות.
לנו כישראלים יש מכפיל כוח
מי שחי בישראל נתפס בהכרח כמוביל דעה בנוגע לישראל ולכן חובה עלינו לפעול במעגלים המיידיים שלנו.
כל אחד מאיתנו משפיע.
עלינו לדבר יותר על עצמנו כישראלים, פחות על ישראל.
למה? כי רוב בני האדם מגיבים טוב יותר לסיפורים אנושיים.
מי שמעניין אלה האנשים, לא הישויות המדיניות.
תפקידנו, בין היתר, לתת לעולם להבין מה עובר כרגע עלינו כבני אדם.
צרו לעצמכם מעגלי השפעה קטנים בקרב מכרים בחו"ל.
שתפו מה עובר עליכם, בנוסף לשיתוף התכנים שאני מפיצה כאן בקבוצה.
הודו למי שנמצא במעגל שלכם לעיתים תכופות על התמיכה וציינו כמה היא חשובה לכם.
אל תהססו להיראות פגיעים.
פגיעות היא כוח, פגיעות מעוררת חמלה, פגיעות אינה חולשה.
שתפו בקשיים ובאתגרים היומיומיים, בדאגות ובחרדות,
כל זאת בצד אופטימיות שאנחנו ננצח.
מה למדתי מהשיעור?
הדברים של גיל ליינר חיזקו בי את האמונה שגם אם מעגלי ההשפעה שלנו קטנים לכאורה, הרי שככל שיהיו יותר מעגלים קטנים שכאלה, זה יאפשר לנו להשיג את המטרה שלנו: גיוס הסימפטיה של העולם, כדי לתת לצה"ל את האשראי לפעול ככל שיידרש.
מוסיפה משהו משלי: מיהם קהלי המטרה שלנו?
באופן שטחי למדי, אני מחלקת את הקהל בחו"ל לשלושה חלקים:
אלה ששונאים אותנו בכל ליבם (לא מעניינים כלל)
הם לא מעניינים אותנו, משום שהעובדות לא מעניינות אותם וכפי שראינו, השנאה חזקה אצלם מכל רגש אנושי אחר.
אלה שאוהבים אותנו ותומכים בנו (מעניינים מאוד)
קהל חשוב ביותר, עלינו לחזקם ולתת להם כלים ואומץ להביע את דעתם ולעמוד לצידנו. הם זקוקים לזה.
אלה שחושבים שהנושא מורכב ומתקשים לגבש דעה (מעניינים מאוד)
בעבודה נכונה של כל המערכות יחד (בעיקר מערכות אזרחיות של מתנדבים כמונו, כי זה מה שיש), נצליח להטות חלק מהם לטובתנו.
אלה שהסכסוך שלנו לא נוגע להם בכלל (לא ממש מעניינים)
ייתכן שהם לא מודעים לו, או שהם מודעים אבל ממש לא מעניין אותם, יש להם את העניינים שלהם וגם הם אינם רלוונטיים לנו כקהל מטרה.
אבל הקהל הכי משמעותי וחשוב
אלה הם, כאמור, האנשים שאתם/ן מכירים/ות באופן אישי. קולגות לעבודה, בני ובנות משפחה שאינם דוברי עברית.
בשבילם, אתם מובילי ומובילות הדעה מישראל.
חשוב להמשיך ולתקשר איתם על בסיס חברי/ רגשי ולא רק לשלוח חומרי הסברה.
אחרי הכל, הקשרים ביניכם התחילו הרבה לפני וימשיכו להתקיים הרבה אחרי שהמלחמה תסתיים.
אם יש לכם/ן עוד חברים וחברות שכדאי שיצטרפו אלינו, אנא הזמינו אותם להצטרף לקבוצת מגייסים את הסימפטיה של העולם, בה אני מפיצה מדי יום תכנים באנגלית שמתאימים להפצה לחבריכם ומכריכם בעולם.
